<h1>מחזור ויטרי סימן ת"ק</h1>
<h2>דף יט:</h2>
[שבת קל"ז ע"א] מי שהיה לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול באחד בשבת ושכח ומל של אחד בשבת בשבת חייב. פי' דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה הוא. ועבד חבורה שלא לצורך ואפילו ר' יהושע מודה. אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל של ערב שבת בשבת ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר. ר' אליעזר מחייב חטאת דמילה שלא בזמנה לאו דחיה שבת. ואע"ג דעסוק בדבר מצוה וטעה בדבר מצוה. שהוא טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה. ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה את שבת. סבירא ליה לר' אליעזר דטעה בדבר ועשה מצוה מאחר שלא עשה מצוה כהלכה יש בה חיוב חטאת ור' יהושע פוטר. דהא מ"מ מצוה קא עביד. ואע"פ שאינה מצוה מהודרת. קטן נימול לשמונה. לתשעה לעשרה. לאחד עשר. לשנים עשר. לא פחות ולא יותר. כיצד. כדרכו לשמונה. נולד בין השמשות. נימול לתשעה. בין השמשות של ערב שבת נימול לעשרה. יום טוב אחר השבת נימול לאחד עשר. שני ימים טובים של ראש השנה נימול לשנים עשר. קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא. אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברתו. אי בעיא להו מי בעינן מעת לעת. ת"ש דתני לודה יום הברותו כיום הולדו. מאי לאו מה יום הולדו לא בעינא מעת לעת אף יום הברותו לא בעינן מעת לעת. לא עדיף יום הברותו מיום היולדו. דאילו יום היולדו דווקא קאמר לא בעינא מעת לעת. ואילו יום הברותו בעינא מעת לעת. פי' חלצתו חמה. נשלף החלי ויצא מן גופו דתני לודה. שם חכם יום הברותו כיום הולדו. ממתינין לו שבעה. כיום הולדו. מאי לאו כיום היולדו דווקא קאמר לא בעינא מעת לעת. לא עדיף. כלומר יום הברותו כיום היולדו. למיתן ליה שבעה מיהו עדיף הא מהא. דיום הברותו בעינא מעת לעת.
